דלג לתוכן המרכזי
050-6421661
כיס מרה

כיס מרה

נתבשרת שגילו לך אבן/אבנים בכיס או בדרכי המרה. האם חייבים לנתח? לא תמיד! 

למשל אבנים שנמצאו במקרה עקב בעיה בטנית אחרת לרוב אין צורך בניתוח. גם במקרה של אבנים בכיס המרה ובצינור המרה הראשי אין מקום לנתח אלא ראשית יש לשלוף את האבן מצינור המרה ע"י גסטרואנטרולוג ורק אז לבחון את הצורך בניתוח. בחולה הנושא על גבו שק של מחלות נוספות יש לשקול בכובד ראש את הסיכון שבניתוח כנגד התועלות.

מעבר לקבלת ההחלטה על ניתוח חשוב לשקול את הדרך העדיפה, בלאפרוסקופיה (לייזר) או בדרך מסורתית. ההיסטוריה הרפואית של החולה כולל היסטורית הנתוחים הבטניים שעבר חשובים מעוד להמלצת הדרך העדיפה. כאשר ישנה דלקת חריפה של כיס המרה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי יש לשקול ניקוז הכיס בעזרת צינורית המוחדרת לכיס תחת הרדמה מקומית ורק לאחר ההחלמה לשקול אם באמת יש צורך הניתוח.

לכן הופנית לניתוח, לפני שתגיד כן, בוא לשמוע דעה נוספת מפרופסור מנהל מחלקה לשעבר
התקשר ל-050-6421661

עלות ההתייעצות מכוסה ברובה על ידי חברות הביטוח, ועל ידי הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

הסבר קצר על המחלה :
אבנים בעץ המרתי (כיס המרה וצינורות המרה)
הן הסיבה השכיחה ביותר למחלה באיבר זה. הסיבה להיווצרותן היא עקב ליקוי במרכיבי הנוזל המרתי, שמושפע מהתזונה שאנו צורכים. ישנם גם גידולים ממאירים (סרטניים) או שפירים, אך אלה מועטים.

אבנים בכיס המרה היא תופעה מאוד שכיחה, אך לרוב אינה מחייבת ניתוח, כיום שהניתוח מתבצע בשיטה הלפרוסקופית (לייזר) הניתוח הפך יותר "קל", ו"פשוט", ולכן ההחלטה לבצע אותו היא "קלה" יותר מבעבר, אך זו טעות. הניתוח הוא ניתוח לכל דבר, וכולל הרדמה ויש לו סיבוכים, אמנם הם אינם רבים, אך עדיף לא להינתח אם אין חובה בכך.
אצל רוב האנשים שבכיס המרה שלהם יש אבנים, הן אינן תסמיניות, כלומר, הן אינן גורמות בעיות, והידיעה על הימצאותן נודעת לרוב כאשר בוצעו בדיקות הדמיה כמו על-קול (אולטרה סאונד) או CT בגלל סיבות שאינן קשורות בדרכי המרה, והימצאות האבנים התגלתה באקראי. בחולים אלה אין התוויה לניתוח של כיס המרה.

כאשר האבנים/אבן גורמות לבעיות כמו כאבים, דלקות וצהבת – במקרים אלה נמליץ לחולה לעבור ניתוח.
עקרונית, עדיף לעבור את הניתוח בתקופה בה אין דלקת, כאבים או צהבת.
במקרים שיש התקף חריף, עדיף לנסות לפתור את הבעיה החריפה ע"י טיפול שמרני, להמתין מעט ואז לבצע את הניתוח באופן מתוכנן.

כיום את רוב רובם של החולים אנו מנתחים בשיטה הלפרוסקופית ("לייזר"), כלומר - בהרדמה כללית, דרך 4 חורים כורתים את הכיס ולמחרת משתחררים הביתה.
השיטה הזו מצליחה ב- 96% מהמקרים, אך עדיין ביתר המקרים יש לפתוח את חלל הבטן בשיטה שנקטנו בעבר. השיטה מלווה במעט מאד סיבוכים.

אם חולה מתאשפז בזמן התקף דלקת חריף שאינו מגיב לטיפול שמרני ויש לנתחו בדחיפות- אז אנו מגיעים עד ל- 30% פתיחת בטן כבעבר.
לכן כאשר התקף חריף חולף בטיפול שמרני, יש לקבוע תור לניתוח מתוכנן.

בחולים שעברו בעבר ניתוחי בטן, הסיכוי לעבור את ניתוח כיס המרה בשיטה הלפרוסקופית יורד, בגלל הידבקויות תוך ביטניות שנוצרו לאחר הניתוחים הקודמים.

אם לחולה יש צהבת או דלקת הלבלב כתוצאה ממחלת אבנים, יש לפתור ראשית את הבעיה הנוספת ורק לאחר מכן לתכנן את כריתת כיס המרה. גם במקרים אלה נתאים את הטיפול למצב החולה.

כריתת כיס מרה היא מהניתוחים היותר שכיחים שמתבצעים בשטח הכירורגי, עם הצלחה מאד מאד גבוהה כאשר איכות החיים אינה משתנה עקב כריתת הכיס. למרות זאת חשוב לדעת שלא תמיד נוכחות אבנים בכיס המרה מחייבת ניתוח ויש להתאים את הטיפול הנכון לכל חולה.