בקע הוא פגם בדופן הבטן, דרכו חלק מאיברי הבטן יבלוט/יגלוש החוצה מחלל הבטן.
בקע יכול להיות בטבור, במפשעה, במותן, בצלקת או בסרעפת, ואז חלק מאיברי הבטן יפרוץ/יגלוש אל בית החזה ועוד.
לרוב לא חייבים לנתח, אבל כדאי לנתח היות והפגם לא יעלם, אלא להיפך - הוא ילך יגדל עם הזמן, היות והלחץ בתוך הבטן יותר גבוה מהלחץ מחוץ לבטן.
בתחילה, יהיה מדובר בחולה עם בקע, ובעתיד יהיה מדובר ב"בקע עם חולה".
הבקע עלול להגיע למימדים ענקיים, ואז זו בעיה לא קלה לפתרון.
לדוגמה: בתמונה המצורפת, מדובר בבקע בצלקת ניתוחית שהוזנח 30 שנה, והפך את האישה לאדם שנראה כאילו היא בהריון תמידי!
במקרים כאלו קשה להחזיר את תוכן הבקע חזרה לבטן, בגלל גודלו העצום, כמו כן, יש עודפי דופן בטן ענקיים. במקרה זה הוצע לחולה לשתף גם מנתח פלסטי, כך שהבקע יתוקן ועודף השומן והעור נכרתו, ודופן הבטן חזר להיראות כרגיל, כלומר -
תוצאה טובה הושגה בגלל שיתוף פעולה של המנתח עם הפלסטיקאי.
בעיה נוספת היא כאבים שמטרידים מי פחות ומי יותר, והבעיה הקשה היא כליאה של דופן הבקע, דבר שיכול להוביל לנמק של המעיר הכלוא, או נמק של השתלה או של שלפוחית השתן וכו', ולכן כדאי לנתח.
במקרה ונמצא בקע קטן מאד בבדיקת על-קול (אולטרסאונד), הניתוח אינו חובה ויש מקום לעקוב אחריו בעזרת בדיקות על-קוליות ולראות את קצב גדילתו.
לרוב, הניתוח לא מחייב הרדמה כללית, וניתן לבצעו גם ללא תפרים.
לעיתים ניתן לחזור הביתה עוד באותו ערב של הניתוח.
פרופ' ש. ללצ'וק
